ד"ר רוני דקר
מומחה לטיפולי שורש
טיפול שורש
-
טיפול שורש מבוצע כאשר מוך השן נעשה דלקתי או מזוהם.
-
בטיפול שורש מסולק הגורם המזהם מהשן (לרוב עששת).
-
תעלות השורש מורחבות ומחוטאות על ידי שימוש בפוצרים.
-
תעלות השורש נסתמות על מנת למנוע זיהום מחודש של השורש.
-
לאחר טיפול שורש, לרוב יש צורך בביצוע מבנה וכתר על השן.
טיפול שורש הוא טיפול דנטלי שכיח, שמטרתו מניעה או ריפוי של מחלה במוך השן וברקמות הסובבות את השן.
כאשר טיפול השורש מבוצע בסטנדרטים הגבוהים ביותר ובצורה הדקדקנית ביותר, זהו טיפול בעל אחוזי הצלחה גבוהים מאוד.
איך שן בנויה?
לשן יש 2 חלקים: כותרת ושורש. הכותרת היא חלק השן שאותו אנו רואים בפה. השורש הוא חלק השן שנמצא תחת מעטה החניכיים והעצם, והוא זה שמעגן את השן לעצם הלסת.
כותרת השן בנויה 3 שכבות. השכבה החיצונית נקראת שכבת האמייל, שהיא שכבה קשיחה ולבנה או שקופה יותר. השכבה שמיד מתחת לשכבת האמייל היא שכבת הדנטין. הדנטין צהבהב יותר וגם הוא שכבה מסוידת וקשה, אך פחות מהאמייל. השכבה הפנימית היא המוך. במוך השן ישנם עצבים, כלי דם, רקמת חיבור ותאים מסוגים שונים החשובים להתפתחות השן והתמודדותה עם מצבי זיהום.
למה צריך טיפול שורש?
לרוב, הסיבה לצורך בטיפול שורש בשן, היא עששת (חור) עמוקה בשן, אשר הביאה לחדירת חיידקים לתוך מוך השן.
עששת נוצרת עקב הצטברות של חיידקים, חדירתם לתוך השן והפרשת תוצריהם לתוך חומר השן. החיידקים מפרישים חומצה, אשר מפרקת את שתי שכבות השן החיצוניות ומאפשרת לחיידקים להתקדם לעומק השן, לכיוון מוך השן. כאשר החיידקים קרובים מאוד או חודרים למוך השן, המוך הופך לדלקתי, דלקת אשר עלולה להיות בלתי הפיכה, ומחייבת טיפול שורש. בשלב מאוחר יותר, כאשר החיידקים חודרים למוך, המוך עובר נמק והחיידקים מאכלסים את לשכת המוך ואת תעלות השורש שבתוך השורשים.
כאשר חיידקים נמצאים בתוך תעלות השורש, תוצריהם מופרשים לכיוון עצם הלסת, מגרים אותה וגורמים להיווצרות דלקת בעצם שסביב השורשים.
טיפול שורש מטרתו לטפל ולמנוע דלקת זו.
מהלך טיפול שורש
טיפול שורש הוא טיפול שמבוצע לרוב תחת הרדמה מקומית. כאשר השן מורדמת, המתרפא אינו חש בדבר בזמן הטיפול.
בשלב הראשון של טיפול השורש מסלק הרופא את הנגע העששתי ואת השחזורים (סתימות) הקודמים מהשן.
כאשר הרופא חודר ללשכת המוך, מונח על השן סכר גומי. סכר הגומי הוא אחד האמצעים החשובים של המומחה לטיפולי שורש, שכן הוא מבודד את השן מחלל הפה ומונע מהחומרים והמכשירים בהם משתמש הרופא לזלוג לחלל הפה של המתרפא, ומונע מהרוק של המתרפא לחדור לשן במהלך טיפול השורש, דבר אשר עלול לזהם אותה מחדש.
כעת, כאשר השן נקייה מעששת, הרופא מאתר את מפתחי תעלות השורש. בשלב זה ניתן להיעזר במיקרוסקופ טיפולי, אשר מאפשר ראייה תחת הגדלה ומשפר את יכולת האיתור של תעלות שבמצב אחר היו מפוספסות.
לאחר שאותרו התעלות יש צורך בקביעת אורכן. קביעת האורך מאפשרת ניקוי וחיטוי התעלה לכל אורכה, ובכך משפר את אחוזי הצלחת טיפול השורש. לצורך קביעת אורך התעלות משתמש הרופא ב"ממקם חוד אלקטרוני", שהוא מכשיר מתקדם אשר מאפשר את קביעת אורך התעלות בדיוק מרבי. לאחר קביעת האורך על ידי ממקם החוד האלקטרוני, לרוב מבוצע צילום רנטגני, שמכונה צילום אורך, אשר מטרתו לאמת את קריאת המכשיר האלקטרוני ולהדגים בצורה טובה יותר את תעלות השורש.
כעת ניתן להרחיב את תעלות השורש על מנת לסלק את תוכן התעלות ולשטוף אותן בתמיסת חיטוי. את שלב ההכנה והשטיפות מבצע המומחה לטיפול שורש בעזרת פוצרים. הפוצרים הם מן מחטים המוחדרות לשן וחותכות בהיקפן, ובכך מאפשרים את הרחבת התעלות ומאפשרים לשטיפות עם חומרי החיטוי לחדור עד אורך העבודה. ישנם פוצרים ידניים וישנם פוצרים רוטטוריים, אשר מופעלים על ידי מנוע אלקטרוני ייעודי מתקדם, ששולט בכוח המופעל על הפוצר ומקטין את הסיכון לשבר של הפוצר במהלך הטיפול.
בשלב זה ייתכן והמומחה לטיפולי שורש יחליט כי יש צורך בהחדרת חומר אנטיבקטריאלי נגד חיידקים לשן למשך תקופה ורק לאחריה יסתיים טיפול השורש בפגישה נוספת בה תבוצע סתימת השורש.
בשלב סתימת השורש מוחדרים לתעלות דבק וחומר סתימה, שמטרתם מניעת דליפה של חיידקים לעצם שמסביב לשורש השן. בכותרת השן מונחת סתימה זמנית והמתרפא מופנה חזרה אל רופאו, אשר מחליף את הסתימה הזמנית במבנה קבוע וממשיך לשקם את השן לפי הצורך.
